שירים יפים מתוך ספרה החדש של המשוררת 

אירית קדם

כל ה-covid הזה

ארבעת השירם המובאים להלן ראו אור גם בכתב העת "יקוד" כרך ב', כתב-עת לספרות עברית היוצא בסיוע "מועצת הפיס לתרבות ולאמנות".

 

 

טכניקולור

 

אֲנִי גָּרָה בְּמוֹשָׁב כָּתֹם

לְיַד עִיר אֲדֻמָּה

עִם דֶּשֶׁא יָרֹק

מוּל כִּנֶּרֶת כְּחֻלָּה

עִם דֶּגֶל שָׁחֹר

תַוִּים בְּסָגֹל

וְסִירָה לְבָנָה

 

אֲנִי חַיָּה מִסֶּגֶר לְסֶגֶר

בְּסֻלָּם שֶׁל צִבְעֵי

מַגֵּפָה

בְּשִׁגְרָה צְהֻבָּה

לֹא שְׁקוּפָה

מִתַּחְתֶּיהָ צִבְעֵי

הַתְּקוּפָה

 

וְאִם אֲעַרְבֵּב אוֹתָם יַחַד

קוֹרוֹנָה בְּטֶכְנִיקוֹלוֹר

מִיָּד אֲקַבֵּל לַפָּנִים

אַלְפֵי גְּוָנִים שֶׁל אָפֹר

 

 

כמעט

 

כִּמְעַט הִתְחַתַּנּוּ

בְּמַאי

כִּמְעַט הִתְחַתַּנּוּ

בְּיוּנִי

כִּמְעַט חֲתֻנָּה

בְּסֶפְּטֶמְבֶּר

כִּמְעַט שׁוּב נִדְחָה

יָא עָיוּנִי

 

כִּמְעַט שֶׁנִּפְרַדְנוּ

כַּפָּרָה

כִּמְעַט נִגְמְרָה

אַהֲבָה

וְהַדּוֹדָה

כִּמְעַט שֶׁאָמְרָה

שֶׁכָּל עַכָּבָה

לְטוֹבָה

 

 

איך הלכת לנו?

 

אֵיךְ הָלַכְתְּ לָנוּ?

 

הָפַכְתְּ לְמַצֵּבָה קָרָה

נִטַּל הַטַּעַם וְהָרֵיחַ

נֹכַח הֵעָדְרֵךְ

וְאִישׁ אֵינוֹ בּוֹכֶה עוֹד

לְזִכְרֵךְ

 

כֵּיצַד חָיִינוּ פַּעַם לְצִדֵּךְ

אֶצְלֵךְ וּבְתוֹכֵךְ

הוֹ יְקָרָה שֶׁלָּנוּ זַ"ל

וְאֵיךְ הִכָּה בָּךְ, בְּכֻלָּנוּ

מַר גּוֹרָל

 

בְּקָרוֹב תָּשׁוּבִי

אִמָּא אָמָּנוּתַּרְבּוּת

בְּגִלְגּוּל מְעַט אַחֵר –

אַתְּ תַּחְזְרִי כְּדֵי

לְהִשָּׁאֵר

_ _ _

 

אַתְּ מַבְטִיחָה?

 

 

זה מה שנשאר

 

פַּעֲמַיִם הָפוּךְ?

כָּרֶגַע אֵין.

אָז מָה יֵשׁ כֵּן?

 

אְמממ

 

יֵשׁ לָנוּ

כִּסֵּא הָפוּךְ

עַל גַּב שֻׁלְחָן

וְרֹאשׁ הָפוּךְ

וּבָלָגָן

"לַדֶּרֶךְ קַח"

סָגוּר

גַּם כָּאן

בְּבֵית קָפֶה

בְּרָמַת גַּן

 

וְכָל הַשְּׁאָר

_ _

 

זֶה מָה נִשְׁאָר!

 

כִּסֵּא הָפוּךְ

חוֹב לֹא קָטָן

וְכַר הַדֶּשֶׁא

שֶׁבַּגַּן

לאירית קדם יש רגישות נדירה לכתוב שירים אקטואליים שלא יהיו רק נכונים

לשעתם ובני זמנם. בספר ביד קלה וביכולת אימפרוביזציה

נדירה המלווה באינטימיות רבת תנופה, היא מצליחה לכתוב שירי קורונה

מקסימים ונוגעים ביותר, וזה כמו אלתור מוצלח של ג'ז, פשוט לא נגמר לה ונובע

כמעיין המתגבר. היא דוברת את המצב בשירים בלי דקלרציות והטפות מיותרות.

 כאלה שירי קורונה מוצלחים ובכמות כזאת טרם ראיתי.

 

ועוד דבר, עם כל הפחד האובייקטיבי מפני המחלה, וגם זה שנטעו בנו הרשויות שלא לצורך, הרי כמי שיודעת מחלה מהי, יש לה הומור נדיר ביותר שבא לידי ביטוי בשירים, והיא יכולה לטלטל אותך במילים ישירות ופשוטות בין צחוק לבין דמע כמו למשל בציטוטים הבאים: "הַיּוֹם / כְּשֶׁמְּאַחֲלִים בריאות / רָצוּי לְנַקֵּד / אֶת הַמִּלָּה" או המשחק עם ראשי התיבות: "שְׁנַת תש"פ - תַּכְלֶס, שָׁנָה פַּח".

 

אבל גם בשיר לירי עדין ונוגע שכזה: "בֵּיתִי שֶׁהָיָה מִבְצָרִי / הָפַךְ הַיּוֹם לְאַרְמוֹנִי / יֵשׁ בּוֹ / כָּל שֶׁזְּקוּקָה לוֹ נְסִיכָה / לֹא כָּל שֶׁכֵּן אִשָּׁה רְגִילָה / שֶׁמְּנוּעָה מִלָּצֵאת אֶת בֵּיתָהּ: // צְרָכִים בְּסִיסִיִּים / בִּטָּחוֹן / שַׁיָּכוּת / אַהֲבָה / וּמִמּוּשׁ עַצְמִי / עַל הַמַּשְׁמָעוּת הַחֲדָשָׁה כָּרֶגַע עוֹד עוֹבְדִים - -" (על המשמעות החדשה). צריך פשוט לזרום עם השערים והשירים בספר המענג הזה גל אחר גל, ושלא נדע עוד גל.

 

רן יגיל – עורך, מבקר וסופר